[et_pb_section bb_built=”1″ admin_label=”section”][et_pb_row admin_label=”row”][et_pb_column type=”1_3″][et_pb_text admin_label=”מהי סביבה נגישה עבור אנשים בספקטרום האוטיסטי?” background_layout=”light” text_orientation=”right” use_border_color=”off” border_color=”#ffffff” border_style=”solid”]
מהי סביבה נגישה עבור אנשים בספקטרום האוטיסטי?
ניסינו לנסח עקרונות כמה שיותר אוניברסליים בכדי שניתן יהיה להתאימם לסביבות שונות, מצבים שונים וכמובן – אנשים שונים.
- תיווך – מומלץ שתהיה דמות משמעותית במסגרות משמעותיות (כמו מקום עבודה, לימודים וכיו”ב) אשר תלווה ותחנוך את האדם בספקטרום ותהווה עבורו כתובת במצבים של קושי בפרשנות.
- שיחות משוב – מעסיקים, מורים, מדריכים וכיוב: הכניסו שיחת משוב תקופתית לשיגרה. פעמים רבות דברים הנתפסים עבורנו ברורים מאליהם, נעלמים מתפיסתו של האדם בספקטרום האוטיסטי והוא מתמודד עם אי-ודאות רבה המכניסה לחץ וחרדה לשגרת חייו.
- התאמות – התאמה אינה משמעותה הקלה. כאשר האדם מתמודד עם קושי בביצוע משימה, אין זה אומר לוותר עליה, אלא לסייע לו למצוא מה מקשה עליו בביצוע ולנסות יחדיו למצוא את הכלים לאפשר לו להתמודד עימה. ניתן להציע אסטרטגיות חלופיות (אוזניות, הפסקות, חדר שקט ועוד) אם האדם עצמו אינו יודע מה עשוי לסייע לו.
- בחנו את התפיסה הרווחת לאיך הדברים צריכים להיות או להתבצע באופן ביקורתי – האם התפקיד אכן דורש משרה בהיקף מלא ממקום העבודה? האם בכדי לצאת לטיול שנתי חייבים להתחלק לקבוצות שוות במספר? האם לימודים לתואר אקדמי חייבים להסתיים תוך שלוש שנים? ייתכן וניתן להציע גמישות בדרך בכדי שלא להחמיץ את המטרה. אצל רבים, ההתאמה היחידה לה הם זקוקים היא רק בהורדת המינונים והפחתת העומס (הנפשי, החושי, ההספקי).
- תיאום ציפיות – הגדירו היטב את התפקידים ותחומי האחריות. אם אתם לומדים ביחד, במערכת יחסים, מעסיקים עובד בספקטרום או כל דבר אחר, תיאום ציפיות הינו קריטי עבור שני הצדדים. תיאום ציפיות יסודי ומקיף מונע אכזבות ותסכולים.
- פירוק משימות – בשל קושי במיומנויות ניהוליות הקיים באוטיזם, משימות מרובות שלבים לעיתים יהיה צורך בפירוקן ממשימה אחת גדולה לרצף של משימות קטנות. אם משימה לא הושלמה, יש לבחון היכן ברצף נתקע האדם ולסייע לו לפרק אותה לתת-משימות ולהגדיר תרשים זרימה לפעולה במקרה דומה.
- שאילת שאלות – פעמים רבות מה שנראה לנו כמובן מאליו, אינו כך עבור אדם בספקטרום האוטיסטי. דרך שאילת שאלות כמו – איך את/ה הבנת את הדברים? מה הבנת מדברי?
- אל תרגישו לא נעים בהגדרת גבולות – לא תמיד ידע האדם לזהות את אי הנעימות שיבטא הצד השני אל מול חציית גבול או התנהגות בלתי מותאמת. לכן חשוב לומר לו או לה באופן מפורש אם התנהגות מסוימת אינה מתאימה ואף להגדיר גבולות ברורים. יותר מכבד להציב גבול מאשר לדבר מאחורי הגב.
- בתקופות בהן ישנה מצוקה נפשית גבוהה יותר ולחץ – גלו אמפתיה והיו סבלניים. לעיתים קיים קושי ליצור הפרדה בין תחומי חיים, וגם להפך – לעיתים נעשית הפרדה נוקשה בין תחומי החיים ויש לכבד זאת.
- הגדירו גם מהי עבודה טובה. לצד הצבת גבולות, העניקו חיזוקים מילוליים ברורים, כאשר נעשית עבודה טובה, עם הסבר פרקטי מהו הדבר שבוצע בצורה טובה והייתם רוצים שיחזור על עצמו.
- הקשבה – לרוב האדם שיודע הכי טוב מה היא הנגשה טובה עבורו הוא האדם עצמו. פשוט היו קשובים לצרכיו ובקשותיו.
זכרו!
עבור אוטיסטים רבים העולם הוא מקום מבלבל והלמידה אודות כללי ההתנהגות במקום חדש אורכת זמן רב יותר ואינה נרכשת באופן אינסטינקטיבי. היו סבלניים ואדיבים כפי שתסבירו לתייר בארץ כיצד להגיע לאתר מסוים בתחבורה ציבורית.
[/et_pb_text][/et_pb_column][et_pb_column type=”2_3″][et_pb_text admin_label=”הערה” background_layout=”light” text_orientation=”right” use_border_color=”off” border_color=”#ffffff” border_style=”solid”]
* מסמך זה הוכן מעבודת השטח והניסיון הרב שנצבר אצלנו בקהילת “אבני דרך לחיים”. יחד עם זאת, מדובר במסמך חסר, ולכן חשוב לנו אופיו הדינאמי. נשמח להערות, הארות, תוספות וטיפים שלכם מניסיונכם האישי.
[/et_pb_text][et_pb_text admin_label=”הנגשה” background_layout=”light” text_orientation=”right” use_border_color=”off” border_color=”#ffffff” border_style=”solid”]
הנגשה מאפשרת לאדם לקחת חלק פעיל ותורם בחברה. הנגשה טובה הינה הנגשה השומרת על המטרה לשמה נעשתה. כלומר, הנגשה המצליחה לשמור על שני מרכיבים במקביל: אמצעי ומטרה. האמצעי מהווה את ההתאמה האישית לסייע להתגבר על המכשול; והמטרה – הדבר לשמו נעשתה ההנגשה – בין אם לימודים, עבודה או חופשה. מה הכוונה? אם נרצה לצאת לטיול במסלול יפהפה עם נוף מדהים, נרצה להנגישו גם לאחרים, אשר פיזית אולי אינם מסוגלים להגיע רגלית אל אותה נקודת תצפית. אך אם ההנגשה חסמה את הנוף הנשקף מן התצפית – אזי היא מאבדת מערכה ולמעשה תהיה זו פגיעה במטרה. זו אינה הנגשה טובה.
אין זה תמיד ברור היכן אנו כחברה מציבים חסמים בפני האדם המעוניין לממש את זכותו לקחת חלק בה. הנגשה פיזית של מדרכות, תחבורה ציבורית, מבנים, היא ברורה וקל לזהות את הקושי של אדם עם מוגבלות פיזית בבואו להתמודד עם כניסה למבנה שאינה נגישה. שיפור משמעותי אנו רואים גם במעברי חצייה המותאמים למוגבלויות החושיות – סימון ברייל על הלחצן ואיתות קולי של הרמזור. ברוב המקרים ניתן למצוא פתרונות להנגשה כך שתהיה טובה ומתאימה. עבור אנשים עם מוגבלות ללא נראות, הנגשה אינה דבר כה ברור.
עבור אנשים בספקטרום האוטיסטי, המהווים קבוצה במשפחת המוגבלויות ללא נראות, השונות מתחילה כבר באופן בו הם תופסים מוחית את הסביבה – החל מהחישה, דרך עיבוד האותות ועד לתגובה. כאן הנגשה אינה יכולה ללבוש אופי זהה עבור כל אדם, אלא לאפשר את המגוון ויכולת הבחירה. הנגשה עבור אנשי הספקטרום האוטיסטי נבדלת מהנגשה עבור אנשים עם מוגבלויות אחרות – דמותה של ההנגשה עבור אנשים בספקטרום האוטיסטי עמומה יותר, נבדלת מאדם אחד למשנהו ואינה מתרכזת בהתאמה פיזית.
ולמה בדיוק הכוונה? לרוב, האדם בספקטרום האוטיסטי רגיש יותר לגירויים מהסביבה וכאשר ישנם יותר מידי גירויים מתרחשת הצפה. גירויים סנסוריים (הנתפסים ע”י החושים), רגשיים, מנטליים – ביחד או לחוד, אלו מציפים את מוחו של האדם בספקטרום האוטיסטי ואין לו את האפשרות לעבד את כל המידע במהירות. לעיתים הוא פשוט נתקע. הנגשה עבור האדם בספקטרום האוטיסטי יכולה לקחת בחשבון את הסביבה הפיזית ולצמצם גירויים כמו רעש, סוג תאורה וכדומה, אך גם לתת לאותו אדם את הזמן להתנתק או לעבד לאט יותר את המידע.
כמו שלא כל אדם על כסא גלגלים נהנה מאותם תחביבים ושואף לאותם יעדים, גם בספקטרום האוטיסטי השונות גבוהה. כפי שאנו לא יכולים להניח כי כל בני האדם דומים, כך גם איננו יכולים להניח כי כל האוטיסטים זהים. מכאן נובעת גם שונות ברצונות ובצרכים, ללא שום קשר לסיבה ממנה הם נובעים. נושא ההתאמות במקום העבודה, הסיוע בלימודים והנגשת מקומות ציבוריים – כל אלו נשענים על סל מוגבל של אמצעים. מוגדר לאדם מראש איזה אמצעי עליו לקבל על מנת ששירות מסוים יהיה נגיש עבורו. קחו לדוגמא שירותים בסיסיים אשר אדם החי בחברה שלנו נזקק להם באופן כמעט יומיומי, כמו קניית מצרכים בסופר, ביקור רופא בקופת החולים או סידורים בבנק. כך לדוגמא, אדם חירש המגיע לבנק מוגדרים לו מראש אמצעים להנגשת שירותי הבנק ע”י תימלול או שפת הסימנים. בואו נדמיין לרגע את האדם בספקטרום האוטיסטי הצריך להעזר בשירותי הבנקאות, אך הבנק הומה אדם, והתור ארוך וקולני ואולי גם הטלרית בדלפק אחרי יום ארוך ומחכה כבר לסיומו והסבלנות שלה אינה בשיאה. קשה לנו לחשוב איך אנחנו נתמודד בצורה חיובית עם חוויה כזו, קל וחומר אדם שחווה הצפה או שכבר נכנס לשלב של לחץ וחרדה. קשה לנו לחשוב במונחים פיזיים של אמצעי שיאפשר עבורו את ההנגשה.
פה נכנסת צורה נוספת של הנגשה, אשר אינה פיזית, אלא נובעת ממודעות וסובלנות של החברה. מוגבלותו של האדם האוטיסט לעיתים סמוייה מהעין עבור הצופה מהצד. עצוב לדעת כי היום איכות חייהם של אנשים על הספקטרום נפגעת בעיקר בגלל יחס החברה. חברה מודעת, הנותנת לגיטימציה לקשיים ומאפשרת שונות ומגוון של אפשרויות היא חברה נגישה המאפשרת מעורבות ואיכות חיים לכל פרט בתוכה.
זכרו!
הנגשה טובה משרתת את כולנו כחברה. ברוב המקרים, אוכלוסיות נוספות נהנות מההנגשה גם אם לא עבורן יועדה. סביבה נגישה היא סביבה המאפשרת מגוון אפשרויות ולמגוון אנשים לקחת חלק למען אותה מטרה.
[/et_pb_text][et_pb_video admin_label=”סרטון של מכיניסטים ” src=”https://www.youtube.com/watch?v=TUluCjk5KTk” image_src=”//i.ytimg.com/vi/TUluCjk5KTk/hqdefault.jpg” /][/et_pb_column][/et_pb_row][/et_pb_section]