מה אם אפשר ללמד את הגוף לעקוף את המצב של fight or flight ?

תיאורית הפוליואגול (Polyvagal Theory) של דר. פורגס, מתארת את פעולתו של עצב הואגוס האחראי על תגובת הגוף לסכנה, freeze / fight /  flight. כאשר בוחנים את ההתמודדויות של האוכלוסייה ברצף האוטיסטי לאור התיאוריה, אנו יכולים לקבל הסברים נוספים להתנהגויות ומדוע הן קיימות. 

אחת ממטרות היוגה היא לייצר מצב בטוח במרחב, ולהזמין את המתרגל לרגיעה. הסדנה משלבת ידע על תיאורית הפוליואגול, סיפורי מקרה של תרגול יוגה עם ילדים, נוער ובוגרים  ברצף האוטיסטי המתרגלים יוגה כבר מספר שנים והתנסות בתרגילי נשימה ותרגילים נוספים מעולם היוגה המתחברים לעצב הואגוס.

בסדנה תינתן למשתתפים הזדמנות לספר מה הם רוצים שאנשי חינוך, אנשי מקצוע והציבור הרחב ידעו על הספקטרום האוטיסטי. מטרת הסדנה היא יצירת שיח ראשוני לקראת הכשרת אוטיסטים מתוך הקהילה למתן הרצאות בקורסים אקדמיים בנושא הספקטרום האוטיסטי.

הסביבה הנוירוטיפיקלית בה חיים האוטיסטים בישראל גורמת לקשיים יומיומיים. לרב מתמודדים א/נשים במגוון עם הקשיים לבדם, תוך שימוש באסטרטגיות אינדיבידואליות, ממש כמו שאר האוכלוסייה. 

בסדנה נדון בשאלה האם אפשר להתמודד עם הקשיים האלו לא רק ברמה האישית אלא גם המערכתית? ואם כן- איך מקדמים מדיניות שמובילה לשינוי? מה היא מדיניות בכלל? ננסה להבין יחד מי קובע אותה, ובעיקר איך ניתן להשפיע עליה?

הסדנה תתקיים באופן אינטראקטיבי תוך שימוש בדוגמאות קונקרטיות מקהילת האוטיזם. הן כאלו שבהן לקחו חלק השותפים להכנת הסדנא, והן כאלו שאותם חקרו. נסיים את הסדנה במחשבה משותפת, על אם ואילו נקודות רצוי לשנות כבר בתקופה הקרובה.

בסדנה יועבר שיעור ציור ציוד של מגוון דמויות ברמה בסיסית. ולכבוד הכנס הדמויות האלו יהיו דמויות שאפשר לפרש אותן כדמויות על הרצף האוטיסטי. לדוגמא: פרל, פרידוט וסטיבן מסטיבן יוניברס, צוקו מאוואטר וכו'. 

בנוסף יתקיים דיון קליל על ייצוג של דמויות אוטיסטיות בסדרות, סרטים וכו- אם אלו דמויות טובות, דמויות רעות שמוגדרות כאוטיסטיות, או דמויות שאפשר לפרש כך.

הקריאה של קהילת המוגבלויות ובכלל זה של קהילת האוטיסטים ל"שום דבר עלינו בלעדינו", הגיע גם לתחום המחקר. בשנים האחרונות יותר מחקרים מאמצים כחלק משיטות המחקר פרקטיקה של מחקר משתף, המשלב גם אנשים ונשים במגוון האוטיסטי בתהליך המחקרי. המסורות השונות של המחקר המשתף ומחקרי פעולה, מדברות על חשיבותה של שיטת מחקר זו בהעצמת הקהילה, ובשינוי יחסי הכוח בין הנחקר לחוקר. בהקשר של אוטיזם, אף על פי כן, חשיבותה של שיטה זו אינה רק אתית ופוליטית, אלא גם מחקרית שכן היא משפיע על אופן ייצור הידע וניתוחו. 

בעולם הנוירוטיפקלי, בו ממוקם גם שדה המחקר, הנחות יסוד נוירוטיפקליות, הן לרב נקודות עיוורות גם עבור חוקרים. בשיח מתמשך על המחקר יחד עם בוגרים במגוון האוטיסטי ניתן לחשוף את הנקודות האלו, ובכך להפוך את הידע המיוצר בקהילה האוטיסטית, שנחשב משני ולרוב אינו נלקח בחשבון, ליותר רלוונטי עבור החברה בכללותה, ולהשתמש בו כדי להנגיש ולפתח כלים עבור קהילת האוטיסטים. 

ההרצאה תבחן מהו מחקר משתף, כיצד מבצעים מחקר משתף במסגרת שדה המחקר האקדמי הנוירוטיפיקלי וכן תסקור את האתגרים והיתרונות שעומדים בפני חוקרים שרוצים לבצע מחקר כזה. בנוסף – מה עלה במהלך מחקרים שנערכו על מדיניות הקשורה לבוגרים במגוון האוטיסטי ועל הקונפליקט בין אוטיסטים לחברה.

יש לי סיפור לא שגרתי… ואחרי שנים רבות שהתביישתי בו כל כך, הסכמתי סוף סוף לספר קצת.. ואז, להפתעתי, הזמינו אותי להתראיין למען כתבות והתחילו להגיע גם לא מעט הצעות להתראיין לתכניות טלוויזיה.בהתחלה חששתי שלא יקבלו אותי והנה, עכשיו אני גם מספר עליו בהרצאות לקהל.

שמי מורדי, אני ד״ר במדעי הרוח, החברה וההתנהגות. אני גם אוטיסט. ההרצאה שלי אוטוביוגרפית, שקיעה של ממש לתוך עולמי ומחשבותיי. נולדתי לתוך משפחה אלימה שהיגרה ממקום למקום ותוך כדי התמודדות עם החוויות האלה, גם התמודדתי עם שונות: האוטיזם.

בהרצאה אני מספר על חוויות ילדות, על הבריחה מבית הוריי אל הרחובות, על החיים כהומלס, על איך ״זייפתי״  נורמטיביות והתכחשתי לייחודיות שלי, ואיך פגשתי אנשים מדהימים שסללו עבורי את הדרך אל הכרות עמוקה יותר עם עצמי.

הורים רבים לילדי המגוון האוטיסטי בישראל לא משתפים את ילדיהם באבחנה, לעיתים עד גיל מאוחר מאוד. נראה כי רוב ההורים עושים זאת בשל שתי סיבות עיקריות; הראשונה- חוסר השלמה עם האבחנה והשנייה- הפנמה של הסטיגמה הכרוכה בתווית זו ורצון להגן על הילד. ילדים ובוגרים צעירים במגוון האוטיסטי מודעים ומבחינים בכך שהתנהגותם שונה משל האחרים וערים לעובדה שהם מטופלים במסגרות שונות אך לא מקבלים את ההמשגה והזהות של "אוטיסט". 

גילוי מאוחר של האבחון (Disclosure delay) משמר את הידע והכח בקרב ההורים ואנשי המקצוע המטפלים בילד או במתבגר ועלולים למנוע ממנו הבנה של מצבו, יכולת סנגור עצמי והתפתחות זהות משותפת עם אחרים מהקהילה האוטיסטית. הסתרת האבחנה עלולה לפגוע ביכולתם של ילדים וצעירים אוטיסטים לגבש זהות חיובית, להבין ולהסביר את עצמם בצורה טובה יותר.

הסדנה מיועדת לבוגרים על הספקטרום (18+) ותעסוק בשאלות הבאות:

•       האם ומתי חוויתי לראשונה תחושת זרות/שונות?
•       מתי גיליתי שאני אוטיסט/ית ואיך ?
•       האם הגילוי השפיע על הדרך בה אני תופס את עצמי ואיך?
•       איך למדתי על האוטיזם שלי וממי ?
•       מה הייתי ממליץ להורים לילדים על הספקטרום ולאנשי מקצוע בנושא שיתוף הילד באבחנה ?

הסדנה מתקיימת כחלק ממחקר הנערך ע"י הקריה האקדמית אונו העוסק בתהליכי הבניית הזהות האוטיסטית. המחקר בוחן את המשמעות של הסתרת האבחנה והחשיפה המאוחרת שלה, הן מנקודת המבט של ההורים והן מנקודת המבט של אנשי המגוון האוטיסטי. הדיון בסדנה יתמקד בהשפעות של החשיפה המאוחרת על החיים בכלל ועל התפתחות הזהות האישית והקהילתית. מטרת הסדנה הינה להציע הסתכלות מזווית אחרת על נושא גילוי האבחנה ולהציע דרכי פעולה אפשריות להורים, נשות מקצוע ומטפלים.

התמקדות הינו תהליך טבעי לחלוטין שבו אדם בא במגע עם סוג מיוחד של מודעות גופנית פנימית. מודעות זו נקראת "תחושה מורגשת" בסדנא נכיר את הרקע התאורטי של ההתמקדות, נתנסה בתהליך זה בהקשבה פנימה, גם נחווה כיצד ניתן להשתמש בהתמקדות במרחב הבינאישי.

למרות שהמושג "אוטיזם" אינו מוזכר באנימה, ישנן הרבה דמויות באנימה המציגות מאפיינים המזוהים עם כאלה על הספקטרום.

בהרצאה אציג דמויות מאנימות שראיתי שאני חושד שעלולות להיות אוטיסטיות בעצמן.

עבור כל דמות נכלול הסבר על הסדרה, הדמות, המקום של הדמות בסדרה, מאפיינים אוטיסטיים רלוונטיים, ופיתוח הדמות לאורך הסדרה.

הסדנה תעסוק במאפיינים של רגישות יתר ותת-רגישות חושית המאפיינת את הספקטרום האוטיסטי.

בסדנה נסקור ידע מחקרי בתחום, נבחן מה מאפיין ולא מאפיין כל אחד מאיתנו, וננסה להגדיר מנקודת מבט ביקורתית – מה עדיין חסר במחקרים בנושא.

דגש רב יינתן לבחינה של ויסות סנסורי בחושים הפחות "מדוברים" וכיצד היעדר ויסות בהם עשוי להשפיע על חיי היומיום שלנו (ולמה לפעמים זה עוזר לנו לישון עם פוך בקיץ גם אם דורש להדליק מזגן).

תיקון מס׳ 18 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, החל בתור משאלת לב של כמה מהפעילים באס״י בעת חתימתה של ישראל על האמנה אודות זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ב 2007.

הזכות לכשרות משפטית, להכרה בכשרות זו ולמימושה בכל עת, הנה זכות אדם בסיסית שאינה מובנת ככזאת, עבור אנשים עם מוגבלויות מסוימות וקשישים.

בהרצאה תסקר הדרך שהובילה לתיקון המהותי בחוק, הצעדים הנעשים היום בכדי להבטיח זכות זו לכל ואת מה שעוד צריך לעשות.

מה הם עקרונות העבודה בהם צריכות לעמוד מסגרות ושירותים של הרווחה כדי שנוכל להגדיר אותם כעובדות על פי הגישה של לימודי מוגבלות?

בהרצאה אסקור את העקרונות התיאורטיים וכיצד אנו פורטים אותכם לכדי פרקטיקה של העבודה היומיומית במסגרת שעונה גם על הדרישות והנהלים של משרד הרווחה.

אדון במתח בין השניים כשיש עקרונות סותרים.

למעשה אנסה לגבש מדריך לאנשים ולהורים – על מה לשים לב כשבאים לבחור שירות?

כמתים הן מילים שמצינות כמות, כגון: "כל" או "אף אחד". 

בגלל הנטייה להגדיר כמתים בצורה אבסולוטית ולא תלוית הקשר, אנשים בספקטרום לעיתים מבינים כמתים בצורה אחרת מאשר האוכלוסייה הנוירוטיפיקלית. ההרצאה תתמקד בהסברת ההבדלים האלה בתקווה לייצר מעין "מילון", אשר יבהיר לאוכלוסייה האוטיסטית למה מתכוון אדם נוירוטיפיקל בעת שימוש בכמת, ויכוון את האוכלוסייה הנוירוטיפיקלית כיצד להשתמש בכמת כך שגם אדם בספקטרום יוכל להבין אותו בקלות. כך ניתן יהיה לקדם תקשורת ברורה יותר בין שני סוגי האוכלוסיות.