אוטיסטיכנס 2019

תכנית הכנס המלאה

יום שישי

08 בנובמבר 2019

 

התכנסות

14:00-15:00

הכרות על קפה ומאפה

15:30-16:00

שיחת פתיחה ואוריינטציה

16:00-17:00

נצן אלמוג, נילי לוי ואורית קסל

גילוי, שונות וזהות – השפעת האופן בו למדתי שאני אוטיסט על הבניית הזהות האישית והקהילתית

דניאל הלמן

שיעור ציור – עם דמויות אוטיסטיות

17:00-18:30

ארוחת ערב

19:00-21:00

ערב פתיחה חגיגי

21:00-23:00

יום שבת

09 בנובמבר 2019

 

בוקר טוב עם קפה ומאפה

8:00-9:00

תוכן משתתפים

הצעות תוכן ספונטני – פעילות, הזמנה לשיח, דיון בנושא מסויים.

סולה שלי

יתרונות של אוטיסטים במחקר על אוטיזם

טל קמחי

מצב בטוח או מצב מסוכן דרך תרגול יוגה

9:00-10:30

הפסקת קפה

10:30-11:00

תוכן משתתפים

הצעות תוכן ספונטני – פעילות, הזמנה לשיח, דיון בנושא מסויים.

חן גרשוני ואיריס שנייד

מה אנחנו רוצים שילמדו עלינו? אוטיסטים מלמדים על הספקטרום האוטיסטי

מריה ברונשטיין

התמקדות

11:00-12:30

הפסקת צהריים

12:30-14:00

דן וקסלר דרעי, סולה שלי, רונן גיל

מדיניות בתחום האוטיזם – מה לי ולזה? ואיך עושים עם זה משהו?

רועי רשף

אוטיזם באנימה

לריסה קורקיס

לצאת לדייט עם עצמי

14:00-15:30

תוכן משתתפים

הצעות תוכן ספונטני – פעילות, הזמנה לשיח, דיון בנושא מסויים.

סולה שלי

טיפולים – גרסת המטופל

ניר דן

ריקודי עם – הרקדת הפעלה

16:00-17:00

תוכן משתתפים

הצעות תוכן ספונטני – פעילות, הזמנה לשיח, דיון בנושא מסויים.

נצן אלמוג, נילי לוי ואורית קסל

גילוי, שונות וזהות – השפעת האופן בו למדתי שאני אוטיסט על הבניית הזהות האישית והקהילתית

שירלי קני

לישון עם פוך בקיץ -על רגישות סנסורית ואוטיזם

17:00-18:30

ארוחת ערב

19:00-21:00

ערב פויקה ושירים מסביב למדורה

21:00-23:00

במהלך היום ישולבו פעילויות שונות במרחב הכנס, טיול טבע וסיור. פרטים מלאים בהמשך…

יום ראשון

10 בנובמבר 2019

 

התכנסות וברכות לקהל הרחב שמצטרף

8:00-9:00

פאנל סיפורים אישיים

איריס שנייד

כיצד רואים אוטיסטים את הקונפליקט בינם לבין החברה

מושב פוסטרים

סבב 1

9:00-10:30

הפסקת קפה

10:30-11:00

פאנל סיפורים אישיים

רונן גיל

כשרות משפטית לכל – מחזון למציאות

עדי קריף נבון

נשים על הרצף האוטיסטי, תפקוד גבוה מפוספס

מושב פוסטרים

סבב 2

11:00-12:30

הפסקת צהריים

12:30-14:00

פאנל אקטיביסטים

על אקטיביזם של אוטיסטים

דן וקסלר דרעי, איריס שנייד

מחקר משתף בתחום האוטיזם – מבט החוקר

פאנל תעסוקה - אסתר צבר, אביטל ינובסקי ושירלי קני

פאנל בהנחיית רועי שוולב – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

מושב פוסטרים

סבב 3

14:00-15:30

הפסקת קפה

15:30-16:00

עינת קרן

פרשנות של כמתים בשפה וההבדל בין האוכלוסייה האוטיסטית לאוכלוסייה הכללית

ענבל וורטמן-שהם

לימודי מוגבלות – תיאוריה ופרקטיקה בשירותי הרווחה

מושב פוסטרים

סבב 4

16:00-17:00

איריס שנייד, חן גרשוני ושירלי קני

Event for Us Managed by Us: מה למדנו מהכנס? כיצד בנינו אותו? כיצד מנגישים כנס? יתרונות וחסרונות בכנס לקהילה עצמה? מה אנחנו רוצים לשנה הבאה?

17:00-18:30

אומרים להתראות ופיזור

18:30-19:00

במהלך היום ישולבו פעילויות שונות במרחב הכנס ויתקיים סיור לימודי. פרטים מלאים בהמשך…

 

תקצירי ההרצאות

לצפייה בתקציר ההרצאה יש להקיש על כותרת ההרצאה.

בהקשה על שם המרצה יעלו פרטי רקע על המרצה.

מה אם אפשר ללמד את הגוף לעקוף את המצב של fight or flight ?

תיאורית הפוליואגול (Polyvagal Theory) של דר. פורגס, מתארת את פעולתו של עצב הואגוס האחראי על תגובת הגוף לסכנה, freeze / fight /  flight. כאשר בוחנים את ההתמודדויות של האוכלוסייה ברצף האוטיסטי לאור התיאוריה, אנו יכולים לקבל הסברים נוספים להתנהגויות ומדוע הן קיימות. 

אחת ממטרות היוגה היא לייצר מצב בטוח במרחב, ולהזמין את המתרגל לרגיעה. הסדנה משלבת ידע על תיאורית הפוליואגול, סיפורי מקרה של תרגול יוגה עם ילדים, נוער ובוגרים  ברצף האוטיסטי המתרגלים יוגה כבר מספר שנים והתנסות בתרגילי נשימה ותרגילים נוספים מעולם היוגה המתחברים לעצב הואגוס.

טל קמחי מלמדת יוגה בבתי ספר, גנים ומרכזים קהילתיים. בנוסף, מרצה בהשתלמויות, כנסים בעיקר בתחום היוגה בחינוך המיוחד.

טל מעוניינת להזמין כמה שיותר אנשים להתנסות ביוגה. בעיניה, יוגה היא לא רק חוג או ספורט היא גם דרך חיים ותפיסת עולם שמעניקה המון כללים אישיים להתמודדות בחיי היומיום.

בסדנה תינתן למשתתפים הזדמנות לספר מה הם רוצים שאנשי חינוך, אנשי מקצוע והציבור הרחב ידעו על הספקטרום האוטיסטי. מטרת הסדנה היא יצירת שיח ראשוני לקראת הכשרת אוטיסטים מתוך הקהילה למתן הרצאות בקורסים אקדמיים בנושא הספקטרום האוטיסטי.

חן גרשוני ואיריס שנייד הינם פעילים בקהילה האוטיסטית בישראל שנים ארוכות.

הם השתתפו בצוות ההיגוי של מחקר אקדמי על האופן בו אוטיסטים בישראל תופסים את מערכת היחסים שלהם עם הממסד, ופועלים לקראת מציאות שבה קורסים אקדמיים בנושא אוטיזם יועברו על ידי אוטיסטים.

הסביבה הנוירוטיפיקלית בה חיים האוטיסטים בישראל גורמת לקשיים יומיומיים. לרב מתמודדים א/נשים במגוון עם הקשיים לבדם, תוך שימוש באסטרטגיות אינדיבידואליות, ממש כמו שאר האוכלוסייה. 

בסדנה נדון בשאלה האם אפשר להתמודד עם הקשיים האלו לא רק ברמה האישית אלא גם המערכתית? ואם כן- איך מקדמים מדיניות שמובילה לשינוי? מה היא מדיניות בכלל? ננסה להבין יחד מי קובע אותה, ובעיקר איך ניתן להשפיע עליה?

הסדנה תתקיים באופן אינטראקטיבי תוך שימוש בדוגמאות קונקרטיות מקהילת האוטיזם. הן כאלו שבהן לקחו חלק השותפים להכנת הסדנא, והן כאלו שאותם חקרו. נסיים את הסדנה במחשבה משותפת, על אם ואילו נקודות רצוי לשנות כבר בתקופה הקרובה.

דן וקסלר דרעי הוא דוקטורנט במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, שמחקרו עוסק במדיניות בריאות הקשורה לבוגרים במגוון האוטיסטי. מחקרו, בוחן בין היתר את התהליכים בהם התהוותה המדיניות הנוגעת לבוגרים במגוון, ומשם ידיעותיו בנושא.

רונן גיל וסולה שלי הם פעילים מובילים בקהילה האוטיסטית בישראל והיו שותפים לאורך השנים וגם היום שותפים בהתוויית מדיניות הקשורה לאוטיזם. ניסיונם הרב וארוך השנים, אפשר להם ללמוד את שדה המדיניות ממקור ראשון, וללמוד דרכים שונות לעבוד בו, אותן הן יחלקו עם המשתתפים.

בסדנה יועבר שיעור ציור ציוד של מגוון דמויות ברמה בסיסית. ולכבוד הכנס הדמויות האלו יהיו דמויות שאפשר לפרש אותן כדמויות על הרצף האוטיסטי. לדוגמא: פרל, פרידוט וסטיבן מסטיבן יוניברס, צוקו מאוואטר וכו'. 

בנוסף יתקיים דיון קליל על ייצוג של דמויות אוטיסטיות בסדרות, סרטים וכו- אם אלו דמויות טובות, דמויות רעות שמוגדרות כאוטיסטיות, או דמויות שאפשר לפרש כך.

דניאל הלמן מציירת מאז שהיא זוכרת את עצמה. אומנות עבורה היא תשוקה גדולה ומתכננת ללכת לבית ספר לאומנות וללמוד אנימציה.

בימים אלו מתנדבת כגרפיקאית בחיל האוויר.

הקריאה של קהילת המוגבלויות ובכלל זה של קהילת האוטיסטים ל"שום דבר עלינו בלעדינו", הגיע גם לתחום המחקר. בשנים האחרונות יותר מחקרים מאמצים כחלק משיטות המחקר פרקטיקה של מחקר משתף, המשלב גם אנשים ונשים במגוון האוטיסטי בתהליך המחקרי. המסורות השונות של המחקר המשתף ומחקרי פעולה, מדברות על חשיבותה של שיטת מחקר זו בהעצמת הקהילה, ובשינוי יחסי הכוח בין הנחקר לחוקר. בהקשר של אוטיזם, אף על פי כן, חשיבותה של שיטה זו אינה רק אתית ופוליטית, אלא גם מחקרית שכן היא משפיע על אופן ייצור הידע וניתוחו. 

בעולם הנוירוטיפקלי, בו ממוקם גם שדה המחקר, הנחות יסוד נוירוטיפקליות, הן לרב נקודות עיוורות גם עבור חוקרים. בשיח מתמשך על המחקר יחד עם בוגרים במגוון האוטיסטי ניתן לחשוף את הנקודות האלו, ובכך להפוך את הידע המיוצר בקהילה האוטיסטית, שנחשב משני ולרוב אינו נלקח בחשבון, ליותר רלוונטי עבור החברה בכללותה, ולהשתמש בו כדי להנגיש ולפתח כלים עבור קהילת האוטיסטים. 

ההרצאה תבחן מהו מחקר משתף, כיצד מבצעים מחקר משתף במסגרת שדה המחקר האקדמי הנוירוטיפיקלי וכן תסקור את האתגרים והיתרונות שעומדים בפני חוקרים שרוצים לבצע מחקר כזה. בנוסף – מה עלה במהלך מחקרים שנערכו על מדיניות הקשורה לבוגרים במגוון האוטיסטי ועל הקונפליקט בין אוטיסטים לחברה.

דן וקסלר דרעי, הוא נוירוטיפיקל, דוקטורנט במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, שמחקרו עוסק במדיניות בריאות הקשורה לבוגרים במגוון האוטיסטי ובאופן ספציפי בתהליכי התהוותה ובצרכים של בוגרים במגוון. מחקרו, הינו מחקר משתף למחצה הכולל וועדה מייעצת של בוגרים בספקטרום האוטיסטי, ותובנותיו בנוגע למחקר המשתף, עלו במהלך מחקרו.

איריס שנייד היא דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, שמחקרה עוסק בתהליך החיברות האוטיסטי, מחקרה לתואר השני עסק בקונפליקט בין אוטיסטים לחברה והיה מחקר אמניציפטורי.

הורים רבים לילדי המגוון האוטיסטי בישראל לא משתפים את ילדיהם באבחנה, לעיתים עד גיל מאוחר מאוד. נראה כי רוב ההורים עושים זאת בשל שתי סיבות עיקריות; הראשונה- חוסר השלמה עם האבחנה והשנייה- הפנמה של הסטיגמה הכרוכה בתווית זו ורצון להגן על הילד. ילדים ובוגרים צעירים במגוון האוטיסטי מודעים ומבחינים בכך שהתנהגותם שונה משל האחרים וערים לעובדה שהם מטופלים במסגרות שונות אך לא מקבלים את ההמשגה והזהות של "אוטיסט". 

גילוי מאוחר של האבחון (Disclosure delay) משמר את הידע והכח בקרב ההורים ואנשי המקצוע המטפלים בילד או במתבגר ועלולים למנוע ממנו הבנה של מצבו, יכולת סנגור עצמי והתפתחות זהות משותפת עם אחרים מהקהילה האוטיסטית. הסתרת האבחנה עלולה לפגוע ביכולתם של ילדים וצעירים אוטיסטים לגבש זהות חיובית, להבין ולהסביר את עצמם בצורה טובה יותר.

הסדנה מיועדת לבוגרים על הספקטרום (18+) ותעסוק בשאלות הבאות:

  •       האם ומתי חוויתי לראשונה תחושת זרות/שונות?
  •       מתי גיליתי שאני אוטיסט/ית ואיך ?
  •       האם הגילוי השפיע על הדרך בה אני תופס את עצמי ואיך?
  •       איך למדתי על האוטיזם שלי וממי ?
  •       מה הייתי ממליץ להורים לילדים על הספקטרום ולאנשי מקצוע בנושא שיתוף הילד באבחנה ?

הסדנה מתקיימת כחלק ממחקר הנערך ע"י הקריה האקדמית אונו העוסק בתהליכי הבניית הזהות האוטיסטית. המחקר בוחן את המשמעות של הסתרת האבחנה והחשיפה המאוחרת שלה, הן מנקודת המבט של ההורים והן מנקודת המבט של אנשי המגוון האוטיסטי. הדיון בסדנה יתמקד בהשפעות של החשיפה המאוחרת על החיים בכלל ועל התפתחות הזהות האישית והקהילתית. מטרת הסדנה הינה להציע הסתכלות מזווית אחרת על נושא גילוי האבחנה ולהציע דרכי פעולה אפשריות להורים, נשות מקצוע ומטפלים.

ד"ר נצן אלמוג – ראש המיקוד בשילוב והכלה, החוג לחינוך וחברה , הקריה האקדמית אונו – חוקרת בתחום לימודי מוגבלות.

ד"ר נילי לוי – החוג להפרעות בתקשורת, הקריה האקדמית אונו – קלינאית המתמחה בתחום האתיקה, חווה דילמות אתיות של חשיפה בקליניקה.

אורית קסל – מנהלת התכנית להיות סטודנט ומרצה בחוג לריפוי בעיסוק, הקריה האקדמית אונו.

התמקדות הינו תהליך טבעי לחלוטין שבו אדם בא במגע עם סוג מיוחד של מודעות גופנית פנימית. מודעות זו נקראת "תחושה מורגשת" בסדנא נכיר את הרקע התאורטי של ההתמקדות, נתנסה בתהליך זה בהקשבה פנימה, גם נחווה כיצד ניתן להשתמש בהתמקדות במרחב הבינאישי.

מריה ברונשטיין, עו"ס Msw, מנחה קבוצות במיומנויות גוף נפש ומטפלת בשיטת התמקדות.

למרות שהמושג "אוטיזם" אינו מוזכר באנימה, ישנן הרבה דמויות באנימה המציגות מאפיינים המזוהים עם כאלה על הספקטרום.

בהרצאה אציג דמויות מאנימות שראיתי שאני חושד שעלולות להיות אוטיסטיות בעצמן.

עבור כל דמות נכלול הסבר על הסדרה, הדמות, המקום של הדמות בסדרה, מאפיינים אוטיסטיים רלוונטיים, ופיתוח הדמות לאורך הסדרה.

רועי רשף – אוטיסט שאוהב אנימה, אשר בעקבות היכרותו עם עצמו ועם אנשים נוספים על הספקטרום מזהה מאפיינים אוטיסטים בקרב דמויות בסדרות אנימה.

הסדנה תעסוק במאפיינים של רגישות יתר ותת-רגישות חושית המאפיינת את הספקטרום האוטיסטי.

בסדנה נסקור ידע מחקרי בתחום, נבחן מה מאפיין ולא מאפיין כל אחד מאיתנו, וננסה להגדיר מנקודת מבט ביקורתית – מה עדיין חסר במחקרים בנושא.

דגש רב יינתן לבחינה של ויסות סנסורי בחושים הפחות "מדוברים" וכיצד היעדר ויסות בהם עשוי להשפיע על חיי היומיום שלנו (ולמה לפעמים זה עוזר לנו לישון עם פוך בקיץ גם אם דורש להדליק מזגן).

שירלי קני – מייסדת ומנהלת שותפה באבני דרך לחיים. אשת מקצוע וכותבת בתחום האוטיזם.

תיקון מס׳ 18 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, החל בתור משאלת לב של כמה מהפעילים באס״י בעת חתימתה של ישראל על האמנה אודות זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ב 2007.

הזכות לכשרות משפטית, להכרה בכשרות זו ולמימושה בכל עת, הנה זכות אדם בסיסית שאינה מובנת ככזאת, עבור אנשים עם מוגבלויות מסוימות וקשישים.

בהרצאה תסקר הדרך שהובילה לתיקון המהותי בחוק, הצעדים הנעשים היום בכדי להבטיח זכות זו לכל ואת מה שעוד צריך לעשות.

רונן גיל ייצג את אס״י ואת הקואליציה של הארגונים בעת הדיונים בועדת החוקה חוק ומשפט בהצעת התיקון לחוק ועוסק בתחום כשרות משפטית לכל.

מה הם עקרונות העבודה בהם צריכות לעמוד מסגרות ושירותים של הרווחה כדי שנוכל להגדיר אותם כעובדות על פי הגישה של לימודי מוגבלות?

בהרצאה אסקור את העקרונות התיאורטיים וכיצד אנו פורטים אותכם לכדי פרקטיקה של העבודה היומיומית במסגרת שעונה גם על הדרישות והנהלים של משרד הרווחה.

אדון במתח בין השניים כשיש עקרונות סותרים.

למעשה אנסה לגבש מדריך לאנשים ולהורים – על מה לשים לב כשבאים לבחור שירות?

ענבל וורטמן שהם – מייסדת ומנהלת שותפה בעמותת אבני דרך לחיים. יזמת חברתית ומנהלת מסגרות בעמותה.

כמתים הן מילים שמצינות כמות, כגון: "כל" או "אף אחד". 

בגלל הנטייה להגדיר כמתים בצורה אבסולוטית ולא תלוית הקשר, אנשים בספקטרום לעיתים מבינים כמתים בצורה אחרת מאשר האוכלוסייה הנוירוטיפיקלית. ההרצאה תתמקד בהסברת ההבדלים האלה בתקווה לייצר מעין "מילון", אשר יבהיר לאוכלוסייה האוטיסטית למה מתכוון אדם נוירוטיפיקל בעת שימוש בכמת, ויכוון את האוכלוסייה הנוירוטיפיקלית כיצד להשתמש בכמת כך שגם אדם בספקטרום יוכל להבין אותו בקלות. כך ניתן יהיה לקדם תקשורת ברורה יותר בין שני סוגי האוכלוסיות.

עינת קרן חברת אס"י מאז 2013 (בין השאר משתתפת בפעילות הפוליטית של אס"י) ודוקטורנטית בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים.

בתרבות האוטיסטית הצטבר ידע קבוצתי משמעותי בכל הנוגע לשונות במגוון האוטיסטי ועל השלכות מעשיות. הצירוף של ניסיון אישי, ידע קבוצתי, השכלה מדעית ותכונות המזוהות עם אוטיזם נותן יתרון נדיר שאינו מנוצל, במיוחד מכיוון שהאקדמיה הישראלית איננה נגישה לחוקרים אוטיסטים. למרות שמחקר משתף הוא עיקרון בסיסי בלימודי מוגבלות, המחקרים המועטים שנעשים לפי עיקרון זה משתפים חוקרים אוטיסטים במידה מוגבלת. לרוב, חוקר הפונה לאוטיסט בבקשה להשתתף במחקר מתכוון בעיקר להשתתפות כנבדק. 

נדון בשיקולים האם להיענות לבקשות כאלה, ונציע כמה אפשרויות לניצול היתרונות של חוקרים אוטיסטים ע"י הגברת השוויוניות במחקר על אוטיזם.

סולה שלי ועמית פליס הם בעלי תואר דוקטור בתחומים ממדעי הטבע.

הם מראשוני אס"י והקהילה האוטיסטית בישראל, ובעלי היכרות עם ידע אוטיסטי מרחבי העולם. סולה ועמית מרצים בכנסים מקצועיים, בקורסים אקדמיים ובהשתלמויות בנושא המגוון האוטיסטי על סמך ידע קהילתי ומדעי.

טיפולים היו נושא טעון בקהילה האוטיסטית העולמית מראשיתה, בעיקר אלה שמטרתם הוגדרה כהפחתת תסמינים אוטיסטיים ובמיוחד אלה שנוקטים בשיטות מניפולטיביות ואף פוגעניות. 

טיפול כן יכול לסייע אם הוא נעשה לרצונו של האדם ,תוך התאמה למאפיינים הייחודיים שלו. 

אוטיסטים רבים נעזרו ונתמכו בחברי הקהילה האוטיסטית – הן ע"י השתתפות בפורומים מקוונים ובמפגשים, והן ע"י חשיפה לתוצרים של התרבות האוטיסטית. 

מה היתרונות והחסרונות של כל אחת משתי האפשרויות?

בסדנה זו נעסוק בעיקר בטיפולים פורמליים ע"י אנשי מקצוע שהוכשרו לכך. נצא מהנחה שהמטופל מעוניין בטיפול ויכול לקבוע את מטרותיו, ושהמטפל לא מנסה לקרב את המטופל להתנהגות נורמלית אם המטופל לא ביקש זאת. לאחר הצגת הנושא, תנתן אפשרות לשיתוף ודיון בסיבות אפשריות לפנות לטיפול, בסוגי טיפולים ובדרכים לבחירת מטפל. 

הסדנה מיועדת בעיקר לאוטיסטים שהתנסו בטיפול ו/או מעוניינים בו.

סולה שלי היא חלק מהקהילה האוטיסטית העולמית מעל 20 שנים, ונעזרה בה רבות הן בתקופות של משבר והן לאורך זמן, לצמיחה אישית והרחבת הידע. סולה פנתה לאנשי מקצוע לסיוע בהתמודדות עם דיכאון, מהם שסייעו לה במידה מסוימים ומהם שלא, ואף פגעו בה. נושא הטיפולים מעסיק אותה שנים רבות ונכלל במאמרים שכתבה ובהרצאות המיועדות לחוקרים ולמטפלים.

האם אנחנו באמת מכירים את עצמנו? האם אנחנו נותנים זמן להקשיב לנפשנו? האם אי פעם אפשרנו לעצמנו לעמוד מנגד לפחדים שלנו? זאת הזדמנות נפלאה לפנות זמן למפגש עם עצמנו. ללמוד להכיר את עצמנו כפי שלא אפשרנו לעצמנו אף פעם, תוך כדי פעילות רגועה ומהנה.

סדנה המשלבת פעילויות קלפים שונות, אינטראקציה בין המשתתפים, משימות מעצימות ומהנות.

לריסה קורקיס הינה אמא לשני ילדים, שי בן 14.5 ואיריס בת 11.5. שי מאובחן מגיל 2.9 על הרצף האוטיסטי.

לריסה מהנדסת שתמיד נמשכה לעולם הפסיכולוגיה והתקשורת הבין האישית. היום בין היתר עוסקת באימון אישי וליווי אנשים להגשמת חלומותיהם.

סדנת ריקודי עם למתחילים בשיטת 'עקוב אחרי' ולימוד פרונטלי של מספר ריקודים למתחילים.

דגש על מעגלים ושורות, תבחן גם אפשרות לשלב ריקודי זוגות.

ניר דן אובחן על הספקטרום ב- 2015 ובשנה זו הצטרף לאס"י.

עד היום עסק בעיקר בהפעלת חוגים למתחילים במסגרות קטנות כגון מועדוני קשישים, מתמודדי נפש וכן מספר חוגים מקומיים למתחילים.

בהרצאה יוצגו תוצאות מחקר של איריס בשיתוף אוטיסטים מאס"י לצורך תואר שני. 

המחקר בחן כיצד נראה הקונפליקט בין אוטיסטים לחברה והתבסס על נשאלים אוטיסטים בלבד.

ההרצאה תציג נושאים חשובים שעלו מהמחקר ויכולים לתרום ולעורר שיח מקדם, הן לחברי הקהילה והן לאורחים.

איריס שנייד אוטיסטית ובעלת תואר שני בניהול וישוב סכסוכים. בתחילת לימודי דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון בנגב במחלקה לסוציולוגיה, במטרה לבחון את תהליך החיברות של אוטיסטים השונה, לדעתה, מתהליך החיברות הנירוטיפיקלי. זאת במטרה לנסות לגשר בין שני העולמות, בהם רבים מהקהילה חיים, באופן מכבד.

ההרצאה תעסוק במאפיינים של נשים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, וכן במאפיינים של ילדות כדי לסייע לציבור לאתר ילדות ונערות שאובחנו בטעות או שלא אובחנו כלל.
ההרצאה נושאת אופי הומוריסטי, ומציגה את האופן שבו נחווה העולם מעניה של אישה על הרצף לאורך כל שנות חייה, עד גיל 40 כשאובחנה (אני ) ולאחר מכן. ילדות, התבגרות מיניות נישואים וגידול ילדים כשאת על הרצף האוטיסטי.
במהלך ההרצאה מושלבות גם עיצות שימושיות לצוותים ולבני משפחה ואפילו למעסיקים כשהם מתמודדים עם ילדה, נערה ואישה על הרצף האוטיסטי.

בפאנל ייקחו חלק מרצים בעלי ניסיון בשטח לשילוב אנשים עם אוטיזם בשוק החופשי.

רועי שוולב, יו"ר הפאנל. מנהל תחום שילוב בתעסוקה, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים.

אביטל ינובסקי בעלת ניסיון של כ- 30 שנה בהייטק בתחום התוכנה, ניהול פרוייקטים, ניהול צוותים בינלאומיים. ב- 10 שנים האחרונות פועלת בשילוב אנשים עם מוגבלויות בהייטק, רבים מהם על הרצף האוטיסטי. התחלתי בתור מעסיקה של אנשים עם מוגבלויות בפרוייקט יחודי בחברת הייטק, אני מייעצת לחברות וארגונים בתחום ומלווה אנשים עם מוגבלויות למציאת עבודה בהייטק – הצלחות רבות!

אסתר צבר – M.Sc. בהנדסה כימית. 11 שנות עבודה בפיתוח תוכנה. 12 שנות עבודה בניהול בדיקות תוכנה. 11 שנות עבודה בניהול תכנית שמכשירה ומשלבת אוטיסטים בבדיקות תוכנה בחברות הייטק.

09:00-10:30

לירון יאשו – מיני מופע מוזיקלי הסברתי.

אהוד שפייזר – האוטיזם שבתוכי.

אופק אריאב – הפרספקטיבה של אופק לגבי התפתחות של אנשים עם אוטיזם בחברה.

יהב אנגל – אני, האוטיזם והעולם.

11:00-12:30

מתן דמבינסקי – "צורך מיוחד" – החיים בעיני מוזיקאי עם אספרגר.

ד"ר מרדכי בן-חמו – אוטיזם, קוסקוס ורוק אנד רול.

הארי קדוש – אוטיזם מנקודת מבט של אדם על הספקטרום.

חן גרשוני – מהפכת הילדים השקטים – ההיסטוריה הסודית של הקהילה האוטיסטית העולמית

מאור חיים מדינה – "המדריך למורד האוטיסט" – מביישנות לאקטיביזם, מסע אישי וציבורי

גיא לנגה – אוטיסטים כחלק משינוי חברתי

שינוי גודל גופנים
ניגודיות